רש"י על ויקרא ט״ו:כ״ג

« רש"י על ויקרא ט״ו:י״ט רש"י על ויקרא ט״ו:כ״ד »

1 שפתי חכמים פתח ↗

אפילו לא נגע. כמו שפירש"י לעיל על והיושב על הכלי אפי' לא נגע, וראיותיו פירשתי לעיל שמשכב ומושב מטמא אע"פ שלא נגע בו, ודעת רש"י הכי אל תסבור לאמר מה דכתיב אחר ואם על המשכב וגו' בנגעו בו יטמא עד הערב, משמע אף כשנגעו בו במשכב ומושב ומרכב אין צריך כיבוס בגדים. ויהיה פירוש בו בכל אחד מהם, זה אינו, דלא קאי על ואם על המשכב וגו' דהא אפילו לא נגע טעון כיבוס בגדים. ואין להקשות על מה קאי בנגעו בו יטמא עד הערב, לכן פירש"י על הכלי לרבות וכו' כלומר למה צריך למיכתב על הכלי, לא לכתוב אלא אשר היא יושבת עליו, אלא לרבות את המרכב, אם כן מאי דכתיב בנגעו בו וגו' קאי על המרכב כדפירש"י דאין טעון כיבוס בגדים:

1 דברי דוד פתח ↗

ואם על המשכב הוא, השוכב או היושב על המשכב בזה מלמד שאין הפסק מבטל הטומאה אפילו אבן גדולה בין השוכב או יושב ובין המשכב של זב מטמא בגדים, ובמרכב הזב אין דין היושב עליו לטמא בגדים אלא מטמא בטומאת מגע, והאי או על הכלי לאו דומיא דרישא דרישא דמיירי ממשכבה ומושבה מטמאים אפילו בגדים, אבל על הכלי דהיינו מרכב נתרבה לטומאה אבל לא לבגדים אלא דוקא בנגע האדם בו במרכב שלה טמא הוא ולא הבגדים:

1 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה ואם על המשכב הוא, ...אפילו לא נגע בה, אף הוא בדת טומאה וכו'. וצריך לומר "בו" במקום: בה, כמפורש אצל "יוסף הלל" על אתר. פ' תזריע מצורע תשנ"א

2 ספרא פתח ↗

טו "משכב" – זה משכב. "אשר היא יושבת עליו" – זה המושב. "כלי" – זה המרכב שנאמר "בנגעו בו" ואיזה דבר חלק מגעו ממשאו? הוי אומר זה המרכב.

1 ואם על המשכב הוא. הַשּׁוֹכֵב אוֹ הַיּוֹשֵׁב עַל מִשְׁכָּבָהּ אוֹ עַל מוֹשָׁבָהּ אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בָּהּ, אַף הוּא בְּדַת טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בַּמִקְרָא הָעֶלְיוֹן, שֶׁטָּעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים:

2 על הכלי. לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב:

3 בנגעו בו. אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל הַמֶּרְכָּב שֶׁנִּתְרַבָּה מֵ"עַל הַכְּלִי":

4 בנגעו בו יטמא. וְאֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס בְּגָדִים, שֶׁהַמֶּרְכָּב אֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְגָדִים כלים פכ"ג:

1 מזרחי פתח ↗

ואם על המשכב הוא השוכב או היושב על משכ' או על מושב' אפי' לא נגע בו אף הוא בדת טומאה האמורה במקרא העליון שטעון כבוס בגדים על הכלי לרבות את המרכב בנגעו בו אינו מדב' אלא על המרכב שנתרב' מעל הכלי בנגעו בו יטמא ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדים אבל משאו מטמא אדם לטמא בגדים. בת"כ והכי פירושא דהאי קרא דואם על המשכב הוא אדלעיל מיניה קאי דכתיב וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ואחר כך אמר ואם על המשכב הוא ופירושו וכן אם ישב או רכב או שכב או נשען או עמד על משכבה או על מושבה או על מרכבה אף על פי שמפסיקין בין הטהור השוכב או היושב או הרוכב או העומד או הנשען ובין המשכב או המושב או המרכב כמה מושבות ומרכבות ומצעות ואפי' אבן גדולה עליהם דלאו בת קבולי טומאה היא הרי הוא טמא בטומאה האמורה לעיל דכתיב בה וכבס בגדיו ואחר כך התחיל הכתוב ענין אחר אמר שבנגעו בו יטמא עד הערב ואין זה טעון כבוס בגדים ועכ"ל דהאי בנגעו בו לאו אמשכ' ומושב ומרכב דלעיל קאי ויהיה פירוש בו בכל א' מהם דהא הנוגע במשכב או במושב טעון כבוס בגדים כדכתיב וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו אלא אמרכב לחודיה קאי ופירוש בנגעו בו בו לבדו דאף על גב דהיושב בו או הרוכב עליו טעון כבוס בגדים כמו היושב או השוכב על המשכב או על המושב מ"מ הנוגע בו אינו כנוגע במשכב או במושב שהנוגע בם טעון כבוס בגדים והנוגע במרכב אינו טעון כבוס בגדים מה שאין כן במשא שהנושא המרכב טעון כבוס בגדים כמו הנושא המשכב או המושב וזהו שאמרו מרכב חלוק מגעו ממשאו ואין משכב ומושב חלוק מגען ממשאן:

1 גור אריה פתח ↗

השוכב או היושב כו'. דלנגיעת משכב לא צריך קרא, דכבר כתיב פסוק כא "וכל הנוגע", אלא בא ללמד שאפילו השוכב או היושב על משכבה או מושבה, אפילו לא נגע, אף הוא כדת טומאה האמורה למעלה. והמקרא מחובר לפניו, דכתיב שם "וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב", ואם ישב על המשכב, אפילו לא נגע במשכב – נמי מטמא אדם לטמא בגדים. ואין המקרא נמשך אל "בנגעו בו יטמא" דהוא סיפא דקרא, דהא כבר כתיב למעלה נגיעה – "וכל הנוגע במשכבה וגו'" שם. ועוד, דנגיעת משכב מטמא אדם לטמא בגדים שם, ובסיפא דקרא "בנגעו בו יטמא", ולא כתיב כבוס בגדים, אלא בודאי סיפא דקרא איירי במרכב, דנגיעת מרכב אינו מטמא אדם לטמא בגדים:והא דכתיב בקרא "או על הכלי", דמשמע שהוא שוה למשכב ולמושב, כך פירושו, "ואם על המשכב הוא" גם כן מטמא כדת טומאה האמורה למעלה – לטמא אדם לטמא בגדים, וכן "או על הכלי" דהוא מרכב, כשהוא יושב עליו מטמאה בטומאה הנזכר למעלה לטמא אדם לטמא בגדים, דגם מרכב – דוקא בנגיעה בו אינו מטמא אדם לטמא בגדים, אבל כשישב או רכב או סמך עליו, מטמא אדם לטמא בגדים. ואחר כך אמר "בנגעו בו יטמא", שאם נגע במרכב יטמא בלא כבוס בגדים, שאין המרכב מטמא בנגיעה לטמא אדם לטמא בגדים, לכך כתיב "בנגעו בו", רוצה לומר במרכב:

« רש"י על ויקרא ט״ו:י״ט רש"י על ויקרא ט״ו:כ״ד »